20 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ שֶׁיִּתְהַוּוּ מֵהַמַּיִם בְּרִיּוֹת, וְדָבָר זֶה אֵינוֹ בִּתְמִידוּת אֶלָּא בִּשְׁעַת מַאֲמַר הַבְּרִיאָה, וְאוֹתָם הַבְּרִיּוֹת שֶׁשָּׁרְצוּ הַמַּיִם עָמְדוּ לְעוֹלָם כְּמִין הַבְּהֵמִי אֲשֶׁר הוֹצִיאָה הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא הוֹצִיאָה אֶלָּא בִּשְׁעַת הַמַּאֲמָר וְעָמְדוּ לְעוֹלָם כְּמִצְוַת ה׳ לָהֶם שֶׁיִּשְׁרְצוּ וְיִפְרוּ וְיִרְבּוּ. וְאָמְרוֹ שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה הֵם הַדָּגִים. וְאָמַר לְשׁוֹן שֶׁרֶץ לְהַפְרִישׁ בֵּינוֹ וּבֵין הַמְעוֹפֵף, כִּי זֶה אֵין לוֹ כֹּחַ אֶלָּא בְּסָמוּךְ מַמָּשׁ לָאָרֶץ, וְהַמְּעוֹפֵף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהִסָּמֵךְ, וְעוֹד לוֹ שֶׁיַּגְבִּיהַּ עַד לַשָּׁמַיִם, כְּאָמְרוֹ ״עַל פְּנֵי רְקִיעַ״, וְזוּלַת מַאֲמָר זֶה לֹא הָיוּ הָעוֹפוֹת מַגְבִּיהִים עַד לַשָּׁמַיִם.
21 וְאָמְרוֹ רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם – פֵּרוּשׁ: רָקִיעַ הַנִּקְרָא שָׁמַיִם. וְאֵין לְהַקְשׁוֹת לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ בראשית רבה פ״ו וְזֶה לְשׁוֹנָם: הֵיכָן חַמָּה וּלְבָנָה? בְּרָקִיעַ ב׳, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם״. מִקְרָא מָלֵא הוּא, וְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה פֵּרְשׁוּהָ נחמיה ט:ו: ״אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם״, הֵיכָן הֵם צְבָאָם? בְּרָקִיעַ ב׳, עַד כָּאן. לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מַה יַּעֲנוּ בְּפָסוּק זֶה ״וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם״?
22 וְנִרְאֶה כִּי עַל פִּי הַנְּקֻדּוֹת יִשְׁתַּנֶּה כָּתוּב זֶה מִקְרָא דְּ״וַיִּתֵּן אוֹתָם״ וְגוֹ׳ בראשית א:יז, כִּי כָאן כָּתַב קָמָץ תַּחַת רֵי״שׁ שֶׁל רָקִיעַ, וְשָׁם כָּתַב שְׁבָ״א תַּחַת הָרֵי״שׁ שֶׁל רְקִיעַ. וְהִנֵּה כְּשֶׁאָמַר רְקִיעַ בִּשְׁבָ״א יַגִּיד שֶׁהוּא סָמוּךְ, פֵּרוּשׁ רְקִיעַ שֶׁל שָׁמַיִם, וּכְשֶׁיֹּאמַר רָקִיעַ בְּקָמָץ אֵינוֹ סָמוּךְ לְשָׁמַיִם, וּפֵרוּשׁ הוּא רָקִיעַ וְהוּא הַנִּקְרָא שָׁמַיִם, וּבָזֶה לֹא קַשְׁיָא, וְהָבֵן.
